אריק איינשטיין , יקיר לבנו הלך לעולמו
אני זוכרת את חברתי, הילה שגב, שהייתה מקשיבה לו בחירוף נפש ,
מילות השירים היו כתובות בכתב ידה היפה על רגלי הכיסא, על מדפי הספרים על עטיפות מחברות משקופי חלונות
המוזיקה שלו וחלה עם חומוס בשעות ליל שישי המאוחרות היו שתי ההנאות הגדולות בחיינו, היינו אז בנות 11.
- היה לנו כיף , היה על מי להישען, על מי להתרפק...
אריק.
אריק. בגלל הכתיבה אליכם יש לי צורך לספק הגדרות, ולהעביר חוויות .
אריק הייתה נשמה בעלת כשרון מדהים לבטא רעיון, הוא לא היה כל כך אישי בעיניי בשירה שלו,
אלא הוא ידע להעביר את רוח הדור, רוח אנוש, דרך הווייתו , וזה הצטלצל בצורה כל כך כולית , כל כך הווייתית
אותנטית , אמתית.
אמרו היום בתוכנית בוקר שהוא סרב למיליון דולר עבור עשיה של תקליט.
אני מכירה פסל כזה , שסירב למכור את עבודותיו עבור סכומים מאד גבוהים, כי הן עדיין לא היו מוכנות בעיניו
אלה אנשים שהנפש, הרוח, הפנימיות שלהם משחקת תפקיד מאד חשוב.
הם אומנים גדולים ומחנכים גדולים.
כל שיר שאריק שר הוא פנינה, הן מוזיקלית והן מילולית. העברית צהלה בתוך פיו ונשימתו,
היה חסד במבע גופו ומבע עיניו, הוא פתח לנו שער לרגעי קסם.
אני אוהבת את אריק ואני יודעת שאריק גם אהב אותנו, היה אכפת לו מאיתנו
אין הרבה (לי) מה לאמר יהי זכרו ברוך
ואמן שנגלה שמותו הוא פתיחת עידן תרבותי חדש גם עבורנו
אני מרגישה כאדמה סדוקה , שצמאה לאנשים - יוצרים כמותו.
ועוד דווקא אומר
זו מערכת גומלין - בכדי שיהיו יותר כאלה במודעות שלנו, שכן יש יוצרים גדולים גם בימינו, הקהל צריך ללמוד להעריך אומנות, להעריך אומן, לתגמל אותו כספית ורוחנית ואז יגלה שמאחורי כל ערימות החול הזה (שגם בן תכונות יפות) נוכח זהב. ( וזאת האמת - רובנו לפחות מעדיפים לענוד זהב)
כל מה שעלינו לעשות הוא לכתוב לרדיו מה אנחנו רוצים לשמוע, לכתוב לטלוויזיה אילו תוכניות היינו רוצים לראות .
אבל אם אנחנו שותקים ומתלוננים ומקטרים - מה אנחנו נחשבים? ככאלה שאוהבים לראות האח הגדול או הכוכב נולד הבא ואני הייתי מעדיפה לראות אריק אינשטיינים, - זה פותח את הלב , מרחיב את הדעת וגורם לתחושת אחווה.
הבה נשתמש בכלי הדמוקרטיה))))))))))))
בשורות משמחות, והמשך יום טוב
יהי זכרו ברוך
