יום חמישי, 5 בדצמבר 2013

אני שרה בטקס בית הספר אבל אני לא מתחברת לשיר מה אני עושה?

רבים מתלמידי מגיעים ממגמות מוזיקה ומן הסתם הם מתבקשים לשיר בטקסי בית הספר.
לרב השיר "מונחת" עליהם ויוצא שהם לא תמיד מתחברים ללחן או למילים של השיר.
למשל השיר 'הו רב חובל' של נעמי שמר , שיר מאד יפה ומרגש , שמבצעת מיטל טרבלסי בכאב רב , הוא שיר שתלמידה שלי בת 16 התבקשה לבצע בטקס לזכרו של יצחק רבין.
בשיעור פיתוח קול שהיה לה איתי היא שרה את השיר מתוך כאב ועצב אבל היא לא ממש הצליחה להעביר רגש וזה היה לא משכנע. אז שאלתי אותה איזה כאב היא מכירה מהחיים שלה ומסתבר שהחיים יפים , התשובה שלה הייתה שאף פעם היא לא חוותה כאב.
הבנתי שעצב וכאב אלו תחושות שלא ממש מוכרות לה , אז שאלתי אותה אם היא אוהבת משהו? והיא אמרה שכן שיש לה חבר ושהיא יכולה להתחבר לרגש הזה, אז בקשתי ממנה לשיר את המילים באהבה גדולה לבחור
והנה מכל מילה ומילה התפרץ רגש של אהבה והמילים קיבלו תחושה שונה - של משהי ששרה באהבה רבה ובעדינות גדולה למשהו שהיא אוהבת - והעיקר זה באמת ריגש.
אז מה שאני רוצה להדגיש שבתור מבצעים - אנחנו לא צריכים להתחקות אחרי ביצוע שאנחנו מכירים
או לנסות לבטא עצב גדול אם אלו המילים שכתובות בשיר.  אלא, להבין מה השיר רוצה לאמר ואיזה רגש או מצב הוא מתאר ופעולה נוספת שאנו מחויבים אליה בתור מבצעים, היא להבין את עצמנו - איזה רגש אנחנו מסוגלים להביע , מה מוכר לנו מאד - ולעשות חיבור בין המילה הכתובה לעולם הפנימי שלנו. אז מתקבלת יצירה רעננה שמבטאת אותנטיות - ומיד שומעים את זה, מיד האוזן הופכת ערנית - כי הביצוע כנה ומשום כך הוא מעניין.
אז אפילו אם יש שיר שאנחנו לא מתחברים אליו באופן מיידי אנחנו תמיד יכולים להוציא ממנו צבעים שאנחנו כן מתחברים אליהם ולתת ביצוע טוב לקהל שלנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה